השדות הבאים משותפים כמעט לכל טבלאות המערכת:

1. סדר תצוגה: כאשר סדר זה נקבע, הוא משפיע על האופן שבו הרשימה מסודרת ברשימה הנפתחת הרלוונטית של החוזים. אם ערך כלשהו חסר, הרשימה ממוינת בסדר אלפביתי (בהתאם לתיאור הקצר שלה). סדר התצוגה רלוונטי רק לרשימות שנהנות מסדר ספציפי, כגון on-off, שבו on צריך להיות מוצג ראשון, ו-off צריך להיות מוצג שני.

2. לא פעיל: שדה זה משמש כדי להסתיר ערכים מבלי למחוק אותם. מחיקת ערכים שנמצאים בשימוש בחוזים נאסרת על ידי המערכת, לכן הסתרתם משמשת לאותה מטרה. ערכים לא פעילים לא יופיעו ברשימות הנפתחות המתאימות שלהם, למעט במקרה שהחוזה מכיל אותם מסיבות "הסטוריות", ואז ערכים אלה יקושטו בכוכבית.

3. מפתח זיהוי חיצוני: שדה זה משמש בעיקר כדי ליצור קשר בין מערכת TopContracts לבין יישומים אחרים. שדה זה מיועד לשמור את המפתח של הרישום המתאים במערכת השנייה (צד ג'), כך שכאשר מגיע הזמן לסנכרן את המידע עם המערכת השנייה, פעולת הסינכרוניזציה יכולה להיות עקבית ודיפרנציאלית. בדרך כלל אין צורך שהמשתמש יזין ערך ידני בשדה זה, אלא קיים תהליך אוטומטי שמבוצע לצורך סינכרוניזציה.

4. תיאור קצר [שפה]: זהו ה-"שם" של הערך, והוא יוצג בכל מקום שבו הטבלאות משמשות לאחזור מידע. לדוגמה, במקרה של טבלת המערכת "סוגי חוזים", אם ישנן שתי שורות, אחת עם "תיאור קצר" = "תחזוקת מחשב" והשנייה עם "תיאור קצר" = "שירות תוכנה שנתי", למשתמשי המערכת תוצג רשימה נפתחת המכילה את שני הערכים בכל פעם שהם צריכים לבחור את סוג החוזה:

   

   בהתקנות עם שפות מרובות, לכל שפה יש "תיאור קצר" משלה, כך שכל משתמש יראה את הערך ברשימה בהתאם לשפה המועדפת עליו.

5. תיאור ארוך [שפה]: זהו ה-"תיאור" של הערך, והוא לא מוצג כרגע בשום מקום במערכת. בגרסאות עתידיות, ערך זה ישמש כדי לתאר את "התיאור הקצר" באמצעים שונים כגון "תיאורי מסך".

   בהתקנות עם שפות מרובות, לכל שפה יש "תיאור ארוך" משלה, כך שכל משתמש יוכל לראות את הערכים האלה בהתאם לשפה המועדפת עליו.